תאור הפעילות
הטחנות הגדולות של א"י – טחנת קמח ותיקה הפועלת עד היום במבנה היסטורי יפהפה, מאז 1921.
הברון אדמונד דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", נודע בתרומתו לבניין הבית הלאומי בארץ ישראל ברכישת אדמות, בתמיכה במושבות הראשונות, בהבאת ענפים חקלאיים חדשים, בבניית יקבים ועוד. מעטים יודעים כי הוא גם הקים את הטחנות הגדולות של א"י בשנת 1921 כדי לעזור לאיכרים - מגדלי החיטה בארץ - להתבסס על עבודת האדמה, לעבד את החיטה שגדלה בארץ ולמכור את יבולם עבור תמורה הוגנת. הטחנה נבנתה במיוחד בקרבת תחנת הרכבת של חיפה כדי להקל על הפצת הקמח - בארץ, ובקרבת הנמל כדי לייעל את העברת החיטה מן האניות לטחנה ואת הקמח, מהטחנה - לחו"ל.
הקמת הבניין ארכה כשנה ופיקח עליה המהנדס ארפד גוט, שהיה מפורסם וידוע במקצועו. היישוב כולו עקב אחר תהליך הבנייה וראה בו מפעל יישובי גדול ומפואר. בניין הטחנה היה אז מהגדולים בארץ, ובגמר הבנייה התאספו כל תושבי חיפה לחוג את חג הסיום. גם הרכבת המכונות ארכה כשנה, ונעשתה ע"י פועלים יהודים אשר מקרוב באו. בניית הטחנה היתה חשובה וקרובה ללבה של משפחת רוטשילד. עם סיום הבנייה בשנת 1922 ביקרה אשת הנדיב בטחנה ולקחה עמה קמח למזכרת.
מן הבחינה האדריכלית, עוצב הבניין בסגנון אקלקטי מקומי. בחזית קומתו העליונה מוקמו חלונות בעלי קשתות בולטות המודגשות בתבליטים, ומעקה הגג היה בעל מבנה משונן, בסגנון חומת העיר העתיקה בירושלים. בחזיתו הצפונית-מזרחית התנוססה כתובת בצרפתית GRANDS MOULINS de PALESTINA (הטחנות הגדולות של פלשתינה), ומתחתיה כיתוב באנגלית THE PALESTINE FLOUR MILLS. בחזיתו הצפונית-מערבית של הבניין התנוסס כיתוב בעברית ובערבית – "הטחנות הגדולות של פלשתינה א"י".
ביולי 1923 הונעו גלגלי הטחנה בעזרת מנועי דיזל, והקמח שנטחן בטחנות הגדולות כבש עד מהרה את השוק המקומי ואת השווקים בארצות השכנות.
הקמח של 'הטחנות הגדולות' היה ידוע בטיבו בין יהודים וערבים, ורבים מבני היישוב זוכרים עד היום את הלחם 'תוצרת' שנאפה מקמח זה.
המשורר אהרון זאב ("אנו נושאים לפידים") ששימש גם כקצין חינוך ראשי בצה"ל וממקימי גל"צ ויו"ר הוועד למען החייל, כתב בשנות ה-30 של המאה הקודמת את השיר אכלו ילדים לחם 'תוצרת', במאמץ לשכנע את הישוב היהודי לרכוש מתוצרת הארץ. השיר הולחן ע"י שרה לוי-תנאי.
בשנת 1925 הורחב המפעל ונוסף לו בית-חרושת למצות אשר תוצרתו הגיעה לרוב תפוצות ישראל, בכללן לארה"ב.
אחד המאורעות החשובים בתולדות המפעל היה ביקורם של הברון רוטשילד ורעייתו בשנת 1925. רעיית הברון ביקשה לשמור על הדקל שעמד באמצע השטח שבו עמדו לבנות את המחסן, והעץ אכן נשמר וגדל בתוך המחסן, כשצמרתו מתנוססת מעל הגג. העץ והמחסן החזיקו מעמד עד לשנת 1948, אז - במהלך מלחמת השחרור, פוצץ המחסן והעץ נעקר.
בשנת 1952, כאשר ביקשה הממשלה להגדיל את תפוקת המפעל, החליטה הנהלת פיק"א להרחיב את המפעל ולהוסיף לו ממגורה לגרעינים.
במהלך השנים נוספו מבנים לטחנה, אבל המבנה המקורי ההיסטורי נשאר לבה של הטחנה, והוא נכלל כיום בתכנית לשימור מבנים של עיריית חיפה ושל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הטחנות הגדולות של א"י נמנית על קבוצת טחנות קמח מפרץ - קבוצת ייצור הקמח השנייה בגודלה בישראל בבעלותה של משפחת חפץ – הכוללת גם את טחנות קמח מפרץ וטחנות מן.
מאז ועד היום נמנית הטחנה עם הטחנות המובילות בארץ והיא ידועה באיכותו הגבוהה של הקמח. הטחנה מספקת ללקוחותיה את כל סוגי הקמח והסולת בהשגחת הרבנות הראשית חיפה ובכשרות מהודרת של בד"צ העדה החרדית ירושלים.
הטחנה משווקת קמחים מיוחדים הנטחנים מזני חיטה עתיקים - קמוט, אינקורן ואמר; "הסדרה הבריאה" - קמח חיטה מלא 100%, קמח כוסמין מלא 100%, קמח שיפון מלא 100% וקמח כפרי בטחינה דקה במיוחד; קמחים באריזה מבוקרת ללא צורך בניפוי; קמח לחם לבן מועשר וקמח לחם מלא 100% - פיתוח ייחודי של הטחנות הגדולות, קמחים איטלקיים ועוד.
בנוסף, מציעה הטחנה גם סדנאות אפייה מעשיות מקצועיות למתחילים ולמתקדמים לאפיית לחמי מחמצת ושאור, מאפי שמרים ועוד. הסדנאות מועברות על ידי אופים מומחים בתחומם.